היום בדרך לים המלח ראינו בצד הדרך בית ירקרק. כשאני מנסה לדמיין בית בצבע כזה בדרך כלל יעלה לי ירוק-פיסטוק
אבל הוא היה ממש ירקרק, זורח כזה. אני לא אגלה של איזה מגזר היה הבית אבל בכל אופן, תהיתי על האומץ או הטעם של מי שגר בו.
זה הזכיר לי שכונה באחד הקיבוצים בעוטף, שהייתי בה לא מזמן. הסתובבתי שם קצת בין הבתים והתפעלתי מהאומץ של מי שבנה אותם. כמעט כל בית התאפיין בקריצה של צבע שהפכה אותו
מבית אפור ומשמים, לבית עם שיק, מגניב כזה. הדבר הראשון שעלה לי לראש למען האמת, היה מיץ פטל (דלת צהובה, חלונות ירוקים ותריסים אדומים),
שבתוך הסיפור זה דווקא נשמע לנו טבעי לגמרי, אבל במציאות זה דורש אומץ ללא ספק.
אמנם רובנו לא לקראת בניה, והשאלה האם לבחור בתריסים תכולים או בצבע ברונזה לא מטרידה אותנו, אבל האם יש לנו את האומץ להכניס את נקודת האור הזו אלינו הביתה? אפילו בקטנה.. קחו לכם כנק' למחשבה.
*אם יש לכם איזור צבע כזה בבית, בדלתות, בריהוט, בקירות או בכל מקום אחר- שתפו אותי!
בינתיים מאחלת לכם חג אביבי, צבעוני, שמח ומשפחתי! ❤ יסכה.
