הצפון מופגז, הלב בעזה,

החגים מתקרבים

ואני מתרגישה שאין מצב לתכנן

בקושי יום קדימה, כי אין לדעת מה יקרה.

רוצה להיות אופטימית, להאמין שיהיה טוב,

ומתפללת שזה יקרה מהר.

באופן כללי, אני מרגישה שבארץ הקטנה והאהובה שלנו

הדברים קורים בקצב מהיר, הימים חולפים בטיסה,

רוצים הכל כאן ועכשיו.

זו אחת הסיבות שהחלטתי להמציא את עיצוב בצ'יק,

יום אחד, בלי להתחייב לבית שלם, בלי להכין פרוגרמה,

תכניות, שרטוטים, עניינים.

יום אחד ודי.

אז בין כל הטירוף שעובר, קחו לכם רגע,

להינות מבית שעבר מהפך ביום אחד. כן כן.

מוריה שלחה לי תמונות של החלל, קבענו יום,

ישבנו ביחד, החלטנו מה ילך, מה יישאר,

סקיצות זריזות, ויצאנו מיד לקנות את כל השאר.

אין כאן קסם, יש כאן תכנון מקדים,

הקשבה לרצונות של מי שחי בבית, קצת דמיון ושופינג ממוקד.